עברית  |  English  |  

                   

ייעוץ [אני-מקום]

 

כל אחד מאתנו מנסה לממש יחס שיח ראשוני עם העולם. יחס זה מתממש בכל אחד מהמפגשים שלנו. הבהרת היחס הזה הוא מטרתה של כל פסיכותרפיה טיפולית המנסה להגביר את הנינוחות ומלאות החיים של בני אדם.

כיוון שהעולם פוגש אותנו כמקום -  מקום בתוך מקום, מקום בצד מקום, אנחנו חיים את היחס הראשוני [אני-עולם] כיחס חוזר של [אני-מקום]. במפגש שלנו עם הנוכחות המרחבית של מקום, כולל גבולותיו והמרחב הכלול בו, אנחנו שואפים לממש את ה [אני-עולם] האישי או הקבוצתי של כל אחד שלנו.

ייעוץ [אני-מקום] אותו נציג בדף הזה, מאפשר להבהיר את יחסי השיח עם הנוכחות המרחבית של מקום באופן שיתרום לנינוחות אלה החיים בו ולמלאות חייהם. תהליך הייעוץ הזה הוא ביסודו גישה טיפולית לנוכחות המרחבית של מקומות.


להיות בתוך מקום זה להיות נתון במצרף של יחסים: עם בני אדם, מרחב, חפצים ולעתים גם עם צמחייה ובעלי חיים. בכל היחסים האלה ניתן לאבחן במידה כזאת או אחרת של אחיזה ושל הינתקות, של הטמאות וחופש. לדוגמא, להיות חלק מקבוצה ולשמור על עצמאותך, לטפל בצמח אך גם לתת לו לצמוח על פי דרכו או לשבת בכורסה רכה מבלי לשקוע לתוכה.

בין החיבוק של אדם אחר או של קבוצה (וגם של עצמים ואורגניזמים) לבין החיבוק המרחבי של המקום מתקיים תהליך של פיצוי ותגבור שכתוצאה ממנו נוצר החיבוק הכולל שאנו חווים בכל מקום שנימצא בו.  עדות לכך ניתן למצוא בעבודת הדוקטורט של ד"ר חווה שוורץ בהנחיית ד"ר אריה פלד ופרופ' מריו מיקולינסר  - "סגנונות התקשרות לאנשים, התקשרות לבית והתבנית המרחבית של הבית הרצוי", בה מצאה התאמה בין סגנון ההתקשרות של המשתתפים במחקר לבין התבנית המרחבית של הבית הרצוי שיצרו ב"מטלת מיקום" אותה נציג בהמשך.

לכל יחיד, זוג או קבוצה, החיבוק מרחבי הנכון להם. כאשר יוצרים מקום, צריך לעצב אותו כך שהחיבוק המרחבי שהוא עתיד להציע, יהיה נכון לשוהים בו ויתרום ליכולתם לחוות נינוחות ולחיות חיים מלאים.

לחלק מאתנו מודעות אינטואיטיבית ליחסי השיח המרחבי שמקומות מציעים, לחיבוק המרחבי הנכון עבורנו, וכיצד לעצב את המקום כך שיחבק אותנו באופן ומידה הנכונים לנו. אחרים חווים חסך או מועקה במפגש שלהם עם המקומות שהם חיים בהם, מבלי להיות מודעים לכך שהיחסים המרחביים המנוכרים הם הגורם לאובדן זה של מלאות ושמחת החיים. לאלה האחרונים מציע המרכז לאדריכלות הומניסטית את  ייעוץ [אני-מקום].

השיטה מגבירה את מודעותם של יחיד, זוג, משפחה או מדגם מייצג של לקוחות וצוות של חברה, ליחסי השיח עם מקומות שהם חיים בה ולחיבוק המקום הנכון עבורם. לשם כך נעזרת השיטה בכלים ייחודיים שפותחו על ידי ד"ר אריה פלד המאפשרים לנו לבטא את יחסי השיח שלנו עם מקום תוך התערבות מזערית של המראיין.

על בסיס התובנות שנרכשו תוך כדי ייעוץ [אני-מקום] ובמסגרת המגבלות הסביבתיות והכלכליות, מעצב צוות המרכז את המקום שהיחיד, הזוג או הקבוצה עתידים לשהות בו, כך שיציע את מלוא היחסים הנכונים עבורם ויתרום ליכולתם לחיות חיים מלאים.

גם כאשר מבקשים לעמוד על הנוכחות המרחבית הנכונה לזוג, משפחה או חברה, יש לאבחן קודם את הנוכחות המרחבית הנכונה עבור כל אחד/ת ממשתתפי/ות הקבוצה או המדגם המייצג.


 

ייעוץ יחידני
 

כדי להדגים את הליך ייעוץ [אני-מקום] נציג בהמשך את השלבים בעיצובו מחדש של ביתה של טל, פרסומאית בת 35, החיה לבדה בדירה של 85 מ"ר בקומה השנייה של בית משותף תל אביבי.
טל פנתה למרכז כיוון שרכשה לאחרונה את הדירה והתלבטה כיצד לעצב אותה.
כדי להבהיר את היחסים עם הדירה הנכונים עבורה, נעזר צוות המרכז בהליך [אני-מקום] המאפשר לפונים לבטא את יחסי השיח שלהם עם מקומות. ההליך כלל שלוש פגישות שבועיות והיה מורכב ממספר מטלות והשיחות הנלוות לביצוע המטלות ולהבהרת הממצאים שלהן.


כלי מרכזי בייעוץ [אני-מקום] היא מטלת המיקום. המטלה מבוססת על כך שבייחסי שיח אנחנו הווים את המקום במונחי גופנו ופונים אליו כאל ישות דמוית גוף. אנחנו מעניקים ל"גוף המקום" משמעויות הנובעות מההתנסות שלנו במה שמרלו-פונטי קרא "קיום כגוף" (embodied existence). על בסיס התופעה הזאת פותחה מטלת המיקום שהיא בה בעת תוכנית סכמאטית של מקום ושל גוף אנושי.
במסגרת הליך [אני-מקום] מתבקש מי שעתיד לשהות במקום לדמיין אותו כפי שהיה רוצה שיהיה לולא היו עליו/ה מגבלות תקציביות או חברתיות ולהכין רשימת מקומות שהיה רוצה בתוך המקום ובסביבתו המיידית וכאלה שהיו רוצים לראות מן המקום. בהמשך מתבקש/ת המרואיין/ת לרשום שמו של כל אחד מן המקומות על מדבקה עגולה ולהדביק אותם על לוח המונח לפניו בגודל 50 X 50 ס"מ ועליו תרשים מטלת המיקום.
תאור מפורט של המטלה והתובנות הנובעות ממנה, מופיע ב  פלד א. [אני-מקום] על אדריכלות הומניסטית הוצאת .
פרדס,  חיפה 2005       

                                                

במטלת המיקום הוא/היא מתבקש/ת למקם את המקומות/מדבקות על הלוח כך שיתקבל המקום הנכון ביותר עבורם. בהמשך מתבקש המרואין/ת להגדיר בתוך המערך המרחבי שיצר/ה אזורים או קבוצות של מקומות, להקיף אותם בעיגול ולתת לכל אזור או קבוצה שם. לבסוף מתבקשים המרואיינים לתאר את איכויות הבית שיצרו.
ניתוח המערך המרחבי שמתקבל מבוסס על פירוש אזורי הלוח על פי המשמעויות שאנחנו מעניקים לאזורים המקבילים של גופנו: פנים/חוץ, מרכז/היקף, חזית/גב, ימין/ שמאל, מעלה/מטה. ההנחה היא שלכל אחד מן האזורים 
האלה יכולת משלו להציע דרגות של אחיזה:  

        

טל יצרה עבור ביתה הרצוי את המערך המרחבי הבא:

המערך המרחבי מאורגן בשלוש קבוצות: "חברתי" משמאל, "פנאי" מימין ו"אורח" בחזית, המאורגנות סביב קבוצת מקומות מרכזית/אחורית לה קראה "המרחב שלי" שהיא – החדרים שלה, on top of the hill, חדרי המלכה.
יש חלק קדמי חיצוני- העיר וחלק אחורי חיצוני - הים.
התצורה המעגלית/גושית, ומיקום "המרחב שלי" באזור המשלב יחד את אופני האחיזה של שני האזורים המציעים את האחיזה ההדוקה ביותר  - מרכז וגב והיות המערכת מסודרת ומאורגנת באופן הירארכי, יוצרים יחסי שיח של שיוך ושליטה. לכך מצטרף מיקומו של הבית הגרעיני שלה – "המרחב שלי" וה"פנאי", בצד הימני המקבל את המערכת ומשלים איתה.
יחסי שיח של חופש והינתקות נוצרים על ידי פיזור המקומות על פני כל הלוח וקיומם של מספר מקומות ירוקים/פתוחים.
את אזור ה"חברה" והגינה היא שמה ב שמאל/גב, האזור המציע מרב ההינתקות מן הבית ומרב החופש, מה שמעיד על כך שהגינה והחברה מאפשרים לה להינתק מאחיזת הבית.

הבית שיצרה במטלה מאורגן בקבוצות: המרכזית למעלה, ובה החדרים שלה - on top of the hill. היא המלכה ומסביבה אזורי הבית האחרים הסובבים אותה.
הארגון והשליטה בולטים באופן שהציבה את המקומות במטלת המיקום:
ישנו חלק קדמי- העיר וחלק אחורי- הים.
ישנה מעטפת חיצונית מפותחת של מקומות ירוקים/פתוחים ומערך פנימי מאורגן לשלושה אזורים מוגדרים סביב אזור מרכזי.

כאשר התבקשה לתאר מה טוב בבית שתכננה היא אמרה:

בשטח קטן יחסית יש לי כל מה שאני רוצה בבית – סאונה, gym,.....
מראיין:  למה קטן?

אני לא אוהבת בית גדול מדי.
מראיין: למה? 
זה נותן לי מחשבות. לסגור, לפחד שנכנסים.. אני רוצה משהו cozy .
מראיין:  מה יוצר cozy ? 

שטיח, פרקט בכמה מהחדרים. חדרים לא גדולים ולא קטנים מדי: 15-20 מ2.
מראיין: איזה גובה? 
לא יותר מדי גבוהים. 2.5-3 מ' לכל היותר.

דבריה מצביעים הן על רצון לאינטימיות מרבית והן על רצון לשליטה נוחה על סביבתה.   הבית הנכון עבורה, העולה ממטלת המיקום, מעניק לה גבול ברור, מחבק אותה בעדינות, ומאפשר לה מידה רבה של חופש. 

 

מטלה מרכזית נוספת היא צילומים של מקומות שמוצאים חן בעיני. המרואיין מתבקש לבחור צילומי ארבעה מקומות שמצאו חן בעיניו/ה ולהבהיר מה יש בהם שנשא חן בעיניו/ה. טל בחרה את הצילומים הבאים:

 

 

יש בצילומים שני מוטיבים מאוד בולטים:

כולם מקומות בחוץ וזה קשור לרצונה להתנתק, לא להיות אחוזה. גם רצון לחיונית, להשתחרר מן התרבות, שכן כל דבר שהוא תרבותי אוחז וכובל אותה. 
לכולם  יש  גבול ברור: בראשון אלה הצוקים והגבעות והעננים באופק, בשני זה היער הצפוף בקצה השדה, בשלישי זה רכסי הגבעות, ברביעי התמרים תופסים את רוב התמונה ויוצרים מסגרת ברורה.

כשבמטלה אחרת התבקשה טל לתאר מקום שהיה טוב להיות בו מבחינה מרחבית, היא אמרה:

באירלנד, באיים בדרום מערב. הסתובבתי באופניים, לא היו מכוניות.
איים קטנים. הרבה נוף על הים, עם צוקים מאוד גבוהים. האוויר היה נקי. מקום עתיק - תחושת רומנטיות
.

כשנשאלה מה הראה לך שהוא עתיק, היא ענתה:
לפי הבגדים העתיקים, פרימיטיביים, בגדי צמר. נתן לי הרגשה שלinfinity

יש כאן רצון להשתחרר מן התרבות, לגעת בפראי כחלק מכמיהתה לחופש, לעצמאות. היא אישה משכילה, מעודנת שגדלה בבית תרבותי והפראי הוא חלק מן השחרור שלה. גם ברצון לinfinity יש רצון להשתחרר, לבטל גבולות. רצוי שהבית שלה לא יעוצב בסגנון המקובל היום או בעבר, אלא משהו פשוט, רענן, חסר מוסכמות.

יש באמירות שלה משהו אריסטוקראטי: בקבוצת המקומות "המרחב שלי" היא יצרה מערכת החדרים שלה ששם היא הבוסית. בתיאור האזור הזה היא אמרה : אני אוהבת אנשים, אך לשם נכנסים רק מי שיש לו יחסים אינטימיים אתי. מצב מרחבי של the queen's quarters .

בכל האמירות/מטלות שלה יש אותה שניות – רצון לגבולות ברורים אבל שלא תהייה חנוקה. רצון לפתיחות שתאפשר לה להיות את עצמה, שתאפשר לה ביטוי עצמי.
בכל המטלות של תהליך [אני-מקום] היא נותנת ביטוי ברור ועקבי ליחסי השיח הנכונים עבורה. בכולן עולים אותם יחסים עם המקום:
הוא מחבק אותה, אך אינו סוגר עליה.
מאפשר לה חופש מרחבי מרבי, אך גם שם לה גבולות ברורים.
מאפשר קשרים חברתיים, אך גם להתבודד באזור שהוא רק שלה.

נכון לה בית עם גבולות ברורים ופתחים גדולים, אך שאינם חושפים אותה. בית שהמרחב בו אינו עמוס, שיש בו מעט רהיטים, קלים אבל רכים, שרצפתו עץ וקירותיו בצבעים חמים בהירים. כשהצגנו לה את הדימוי הזה של ביתה, אמרה טל שזה בית שעשוי להתאים לה.

 

הדירה המשופצת

מן החומר שעלה בהליך הייעוץ [אני-מקום] של טל עלה שנכון לה בית עם גבולות ברורים ופתחים גדולים, אך שאינם חושפים אותה. בית שהמרחב בו אינו עמוס, שיש בו מעט רהיטים, קלים אבל רכים, שרצפתו עץ וקירותיו בצבעים חמים בהירים. תנאים מרחביים היוצרים חיבוק רופף עם מרכיב משני של אחיזה.

הדירה שטל רכשה, נמצאה בחזית הקומה השניה של בית משותף של שמונה דירות. היו בה חדר מגורים, אמבטיה, מטבח ופינת אוכל ושני חדרי שינה. חלונות המגורים ואחד מחדרי השינה פנו אל רחוב לא סואן שמכוניות חונות בו דרך קבע ומספר עצי פיקוס קוטעים את רצף המדרכות. המטבח ואחד מחדרי השינה פנו אל חצר אחורית צרה ומוזנחת. לחדרי השינה היו גם חלונות אל המרווח הצר עד הבית השכן.

המרחב שהדירה הקיימת מעמידה לרשות השוהים בה מצומצם ותחום (85 מ"ר). משני צדדיו היא תחומה בחדר מדרגות, בית שכן וחצר אחורית המוקפת בדירות שכנים. לא ניתן לפתוח חלונות לכוונים אלה מבלי להיחשף למבטם של השכנים. הצד היחיד המאפשר חופש והתנקות הוא החזית ממנה נשקפים רשות הרבים של רחוב מגורים, צמחייה ושמים. התנאים המרחביים האלה יצרו יחסי שיח של חיבוק הדוק.

השינויים בעיצוב הדירה משיגים מרחב גדול ככל האפשר הן על ידי מיעוט הרהיטים והמרחב שהוא ברובו הריק, והן על ידי חלוקתה לשני אזורים בלבד: מגורים + פינת אוכל + מטבח, בחזית הדירה, שינה + שירותים + אמבטיה, בצדה האחורי.
כדי להגביר את אפשרויות ההינתקות והחופש יצרנו בחדר המגורים חלון פינתי רחב המציע בנוסף למבט המיידי אל קטע הרחוב הגובל בדירה, גם קוו מבט ארוך אל המשך הרחוב.

כיוון שחדר השינה צמוד לחצר האחורית וחלונותיו עלולים להיחשף למבטם של דיירי הדירות השכנות לחצר, יצרנו מרפסת אחורית עמוקה המאפשרת באמצעות "מסך אוויר", מבט עקיף מחדר השינה אל החצר. אכלוס המרפסת בצמחייה, מוסיף את יחסי החופש הנוצרים על ידי עצם נוכחותם של צמחים. לאמבטיה הענקנו חלון עגול שהצמחייה בתוכו מסננת את המבט פנימה ומונעת חשיפה.

 

 

 ייעוץ זוגי
 

במקרה של זוג העומדים לבנות את ביתם או להכניס בו שינוים, מה שמקשה עליהם לעתים ליצור מקום שיהיה נכון עבור שניהם, היא ההנחה שהם עומדים לברוא משהו ביחד, כמו להוליד ילד, בעוד שלמעשה כל אחד מהם מנסה לממש את יחסי השיח האישיים שלו ושלה עם העולם. מכאן התופעה של גירושין לאחר השלמת בנייה או שינויים. ייעוץ [אני-מקום] עוזר למנוע תהליכים הרסניים אלה על ידי יצירת מקום שהוא מצרף של שני בתים – שלה ושלו, המשולבים יחד לשלם שבו כל אחד מבני הזוג וכל אחד מילדיהם מממש את הבית הנכון לו. בתהליך הזה ניתן לשלב גם יעוץ פסיכו תרפויטי.

בייעוץ [אני-מקום] של זוג,משפחה, או קבוצה מתקיימים שני שלבים:

בשלב הראשון עובר כל אחד מבני הזוג, המשפחה או מדגם מייצג של לקוחות וסגל של חברה, את התהליך בנפרד.

בשלב השני מתקיים מפגש של כל המשתתפים, בו דנים בבית האישי של כל אחד/ת ובאפשרויות ליצור מצרף שיעניק לכל אחד/ת את החיבוק המרחבי הנכון לה/לו.

על בסיס התובנות הנרכשות מתקיים שלב שלישי בו מגבשים צוות המרכז יחד עם המרואיינים את דמותו של מקום שיהיו בו זה בצד זה מרכיבים הנכונים לכל אחד מן המרואיינים.

 

ב דף הבית תואר האופן שבו זוג, היא פיזיותרפיסטית והוא מורה למוסיקה, נעזר בייעוץ [אני-מקום] כדי להבהיר לעצמם את השינוים שרצוי שיכניסו בעיצוב ביתם העומד בבנייה. הבית הקיים היה מוקף בגינה והחדרים בתוכו היו מאורגנים סביב פינת אוכל שחיברה ביניהם מרחבית (מיקום שהיה אמור לחזק את הקשר בין בני המשפחה).

מה שמקשה לעתים על זוג ליצור מקום שיהיה נכון עבור שניהם, היא ההנחה שהם עומדים לברוא משהו ביחד, כמו להוליד ילד, בעוד שלמעשה כל אחד מהם מנסה לממש את יחסי השיח האישיים שלו ושלה עם העולם. ייעוץ [אני-מקום] מאפשר ליצור מקום שהוא מצרף של שני בתים – שלה ושלו, משולבים יחד לשלם שבו כל אחד מבני הזוג וכל אחד מילדיהם מממש את הבית הנכון לו. בתהליך הזה ניתן לשלב גם יעוץ זוגי. 

 בעקבות הייעוץ [אני-מקום] התברר שעבור יואב רצוי שהבית יציע חיבוק מרחבי הדוק, בעוד שתמר נכון בית שיש בו מרב אפשרויות הינתקות וחופש מרחביים.
במסגרת ההגבלות שוועד הישוב הטיל על שינויים בעיצוב הבתים, הצענו מספר שינויים שאמורים היו להפוך את ביתם למצרף של שני בתים – שלה ושלו:

ביטלנו את התארגנות הבית סביב פינת האוכל ובמקום זה יצרנו שני אזורים זה בצד זה: עבור תמר פיתחנו את האזור הימני של הבית לגינה מורחבת עם כניסה נפרדת לחדר הטיפולים שלה (אותו מיקמנו מתחת לחדר המגורים). עבור יואב הצמדנו את האזור השני למספר גינות תחומות שאל אחת מהן נפתח חדר שבו יוכל ללמד מוסיקה בלי להינתק מגוף הבית ובה בעת (באמצעות דלתות הזזה אקוסטיות) לא להפריע למשפחתו.

                                              לפני                                                              אחרי

 

 ייעוץ לחברה


ביצירת מקום עבור חברה, מה שגורם לעתים ליצירת מקום מנוכר הוא קבלת החלטות ריכוזיות של ההנהלה ואנשי המצוע המנסים לממש יחס מרחבי שיסמל את ערכי החברה או את הדימוי שהיא מנסה להקרין לעתמה ולציבור. הליך [אני- מקום] עוזר להנהלה ולצוות להבהיר את יחסי השיח שלהם עם המקום וליצור תנאים מרחביים שיממשו מצבית יחסים אלה (וגם יתנו להם ביטוי סמלי/סימני).

בתחילת שנות התשעים של המאה שעברה החליט תאגיד בריטי ותיק להכניס שינוים במתחם מרכז המחקר שלו, ופנה ליחידה לפסיכולוגיה סביבתית באוניברסיטת סוריי, אנגליה לחקור את עמדות הסגל ולגבש הנחיות למעצבים.
ראש היחידה פרופ' דויד קנטר, פנה אלינו שנאבחן את המערך המרחבי הרצוי לסגל המרכז.
הרכבנו 3 קבוצות משוב שהיוו מדגם מייצג של עובדי המרכז ונפגשנו איתן פעמיים.
בפגישה הראשונה, יצר כל אחד מן המשתתפים באמצעות מטלת מיקום את תצורת מתחם המרכז הרצויה לו.
אחרי שנתחנו את החומר הכתוב והגרפי , קיימנו פגישה שנייה עם כל קבוצה בנפרד שבה דנו יחד בממצאים.
ניתוח החומר חשף רצון לחיבוק מרחבי מאוזן בין האחיזה שבאה לידי ביטוי ברצון לקשר למכלול המרכז באמצעות נגישות נוחה ותצפית למחלקות האחרות ובנייה בסגנון המסורתי של מדינתם, לבין החופש וההינתקות שבוטאו ברצון לזהות מרחבית ברורה של כל מחלקה, והדגשת השטחים הפתוחים בעלי אופי פראי (עד כדי הפיכתם למקום מחייה לשועלים... ).


כדי ליצור את החיבוק המרחבי הנכון לתאגיד הזה בתנאים המרחביים  שהאתר מאפשר, הצענו את התצורה העקרונית הבאה:

האחיזה נוצרת על ידי שזירת המחלקות סביב מרכז ברור והחיבור לרצף של אזורי המנוחה/מזנונים/הנהלה המחלקתיים.
ההינתקות והחופש נוצרים על ידי הצבת גן במרכז המתחם, על ידי ביזור המחלקות (והחניות שלהן) והגדרתן כיחידות נפרדות, ועל ידי החדרת אזורים פתוחים אל תוך כל מחלקה ועטיפת המתחם כולו באזור פתוח רציף.
כדי ליצור את החיבוק המרחבי המאוזן בתנאים של האתר, הצענו את התצורה העקרונית הבאה:
האחיזה נוצרת על ידי שזירת המחלקות סביב מרכז ברור והחיבור לרצף של אזורי המנוחה/מזנונים/הנהלה המחלקתיים.
ההינתקות והחופש נוצרים על ידי הצבת גן במרכז המתחם, על ידי ביזור המחלקות (והחניות שלהן) והגדרתן כיחידות נפרדות, ועל ידי החדרת אזורים פתוחים אל תוך כל מחלקה ועטיפת המתחם כולו באזור פתוח רציף.

 

 

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים